טסה להודו! ותודה לטלטוס...

אתמול סגרתי על כרטיס להודו לחגים.

לא תארתי לעצמי שזה מה שיקרה. הייתי בהודו כבר פעמיים: אחרי הצבא עשיתי טיול גדול של שמונה חודשים, שכלל גם את נפאל ותאילנד, ולפני שנתיים חזרתי לטיול ממוקד של שלושה חודשים, רק בצפון. וחשבתי שסיימתי איתה, באמת. אני מתה על הודו, יש שם כל כך הרבה מה לראות, והאנשים מדהימים והנופים משגעים והתרבות מדהימה, ובאמת מרגישים שם חופש. אבל יש עוד כל כך הרבה עולם לראות. חשבתי שהכיוון בפעם הבאה יהיה משהו באירופה כמו טיסה לברצלונה(להוציא אמסטרדם לפני שונה שנים לא הייתי ב-כ-ל-ל), או טיסה לניו יורק, או אפילו ארצות אחרות במזרח, נגיד ויאטנם או סין.

אבל אז יצרתי קשר עם סוכנות הנסיעות הקבועה שלי. יש שם בחור מקסים שקוראים לו שי, שאני מזמינה אצלו באופן קבוע חופשה בארץ – למשפחה שלי יש מנהג לעשות כל שנה פסח במקום אחר, ביחד, במשך שבוע, ואנחנו תמיד מזמינים דרכו ככה שיצא לנו קצת לדבר ולהכיר. אמרתי לשי שאני רוצה לנסוע ומתלבטת לאן. הוא שאל אותי לאן טיילתי בעבר, והתחלתי לדבר איתו על הודו. סיפרתי לו על החודש שעשיתי בלה, כולל הטרק מלה למנאלי. ועל היוגה ברישיקש, עם קלאודיו השבדי הגמד. ועל הארמון המהמם של הקיסר במאיסור, והמקדשים הדרווידים המדהימים של האמפי, והריח של הברביקיו בטיילת של ורנסי והתחושה המיסטית שמקבלים כשמסתובבים שם, בין כל המדורות.

המומלצים שלי: טיולים מאורגנים לנורמנדי

וגם על רג'יסטן סיפרתי לו, על איך כל פעם הצלחתי לפספס אותה: פעם אחת כי הייתי חולה ונשארנו בדלהי. פעם אחת כי שותפה-לרגע שכנעה אותי במקום לבוא איתה לקהוג'ראו (לא מתחרטת, היה מדהים). פעם אחת כי הגעתי באוגוסט ושמענו משם סיפורי זוועה. ועל זה שאני מתה להגיע לשם וזה כנראה כבר לא יקרה. ושי שאל – למה לא? ונתתי לו את ההסבר הקבוע שלי על זה שיש עוד כל כך הרבה עולם, והוא צחק ואמר: אז מה? מה זה משנה? הדבר היחיד החשוב זה שאת תסעי למקום שבו את רוצה להיות. יש אנשים שחוזרים להודו גם בפעם העשירית. אפילו הרבה כאלה. אז למה שלא תסעי ותבקרי ברג'יסטן, כמו שאת רוצה? בואי נתחיל לחפש לך טיסה... אלא אם בא לך חופשת סקי? 

וככה, בלי שהתכוונתי בכלל, קניתי. אני טסה ביום ראשון בעוד פחות משבוע, שלושה ימים לפני ראש השנה, וחוזרת בשני בנובמבר. אפילו מסלול יש לי: מדלהי אני נוסעת לג'איפור, העיר הורודה. משם לג'ודפור, לג'איסלמר, לאודייפור, למאונט אבו, ולפושקר, לכמה ימים של כיף לפני החזרה הביתה. אני אפילו אספיק לתפוס את יריד הגמלים של פושקר, שמתחיל ב-31.10, ואמור להיות החוויה הכי צבעונית בעולם.

התמונה לקוחה מהאתר הרשמי של הפסטיבל. קרדיט לדייויד לבנה

וואו, אני כל כך מתרגשת... תחזיקו לי אצבעות!